פרסומת

דלג לתוכן העמוד
חיפוש פייסבוק יוטיוב EN English FR France RU Русский

סמ"ר עמיקם עמיאור

בן רות וחנוך
נולד בירושלים
בי"ח בשבט תשל"ה , 30/1/1975
התגורר באפרת
שרת בחטיבת גבעתי
יחידה: גדוד שקד
התגייסב31.7.1994
נפל בקרב בי"ד בתשרי תשנ"ז , 26/9/1996
מקום נפילה: זיוונית
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: גוש עציון
הותיר: הורים, אחים - חנן, אליצור וחזי ואחות - רננה
בן 21 בנפלו

 

קורות חיים:
בן חנוך ורות, נולד בירושלים, ביום י"ח שבט התשל"ה (30.1.75), אח לחזי, חנן, רננה ואליצור.
עמיקם גדל והתחנךבקרב משפחתו שומרת המצוות והציונית, בעיר העתיקה בירושלים, ובאפרת שבגוש עציון. עמיקם החליט שהוא רוצה לשרת בצבא הגנה לישראל - שרות מלא ביחידה קרבית, ובד בבד להיות נאמן לאורח חיים התואם את אמונת ישראל.
לאור זאת, לאחר לימודיו התיכוניים, ולפני התגייסותו לצה"ל, ביקש עמיקם להרחיב ולבסס את ידיעותיו ביהדות, והצטרף למכינה הישיבתית הקדם צבאית ב"קשת", שברמת הגולן. במכינה הקדיש עמיקם שנה ללימודי התורה, המשולבים עם פעילויות לשיפור הכושר הגופני וההכנה הצבאית לקראת השרות בצה"ל.
ביולי 94' התגייס עמיקם לצה"ל, כרצונו, לחטיבת גבעתי. לפי עדות מפקדיו, קיים עמיקם את שרותו עם מוטיבציה גבוהה, אחריות, נכונות לתרום, וחיוך תמידי על שפתיו.
ביום י"ג בתשרי התשנ"ז, במאורעות ספטמבר 96', בעת שהיה פעיל בהשבת אשלעבר ערבים שתקפו את מוצב צה"ל "זיוונית" ברצועת עזה, נפצע עמיקם באורח אנוש מירי צלף ערבי.
עמיקם פונה לביה"ח "סורוקה" בבאר שבע, שם נפטר בליל י"ד בתשרי התשנ"ז (26.9.1996) והוא בן עשרים ואחת.
מילותיו האחרונות לחבריו לאחר הפציעה היו: "אם לא אחזור, תמסרו לחבר'ה שאני אוהב אותם".
עמיקם הובא למנוחת עולמים בכפר עציון, ועל קברו נחקק: "אהב את הבריות ואהוב עליהן, האיר פנים לכל וחלוץ למען עמו".
עמיקם הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק כתב למשפחה: "עמיקם שירת כלוחם בגדוד 'שקד' בחטיבת גבעתי ותואר על-ידי מפקדיו כחייל מסור, שהפגין מוטיבציה גבוהה בשירות הצבאי. עמיקם בלט באהבתו לארץ ישראל ובמתן כבוד לזולת, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד".

סמ סמ

סמסמ

סדר אירועים

  דברי פרידה - אמא
  דברים לזכרו
  דברים מאחיו חזי
  שיר - אלישיב רייכנר